כוח ה-AI של CIRCUS COMPANY שעברה לטרמינל

מסך העבודה של CIRCUS COMPANY, עם טרמינלים ועורך Unity פתוחים על שישה מסכים. יולי 2026.
קיץ 2026, המקום שבו אנחנו נפגשים — הטרמינל.
סיכום בשלוש שורות· הכנסנו AI לכל תחומי העבודה והפכנו את רוב המשימות לאוטומטיות; הישיבות קצרות ועוסקות רק במה שחשוב — את רוב העבודה אנחנו עושים בקובצי MD בטרמינל
· פיתוח שבעבר דרש 30 אנשים הושלם בידי 5 בתוך חודשיים — הסוד הוא מטרה מדויקת, משמעות ומערכת
· התפקיד של בני האדם התחדד: אסטרטגיה, כיוון, החלטות, אחריות — ולראות את מה שה-AI אינו רואה

עברה יותר משנה מאז שישיבת יום שני בבוקר נעלמה. במקום ישיבה שבועית — אנחנו קוראים ספרים ומקדישים יותר תשומת לב למחשבות זה של זה.

ישיבות תכנון, ביקורות עיצוב, ישיבות לוחות זמנים לפיתוח, ישיבות שיווק. את שעות הישיבות שמילאו את היומן הפכנו לאוטומטיות, ואנחנו מסכמים הכול בקובצי md בטרמינל. המקום שבו אנחנו נפגשים אינו Slack וגם לא חדר ישיבות, אלא הטרמינל.

השינוי התחיל במרץ 2025. זהו תיעוד של מה שקרה לנו מאז, והפרק הראשון בסדרה שתמשיך מכאן, ״מהטרמינל״.

כך נראו הישיבות במרץ 2025 — רעיון אחד דרש יותר מדי שלבים

ישיבה של 11 אנשים סביב לוח לבן. ינואר 2025.
ינואר 2025, ישיבה חודשיים לפני האימוץ. הלוח הלבן מלא ברשימת רעיונות.

צוות התכנון הכין מסמך, צוות העיצוב יצר סקיצה, ואז שאלנו את צוות הפיתוח. ״אפשר לפתח את זה?״

ערכנו מחקר שוק ומחקר טכנולוגי, ערמנו כרטיסים בכלי הניהול ומילאנו את השבוע בישיבות. כל צוות עבד בתוך תחום המומחיות שלו, ומסמכים וישיבות חיברו בין חלק אחד לאחר.

בשנת 2020 היינו 30 איש. כולנו התאחדנו סביב המטרה ונתנו את המיטב. ובכל זאת, כשהרצנו 3 או 4 פרויקטים במקביל, הלילות היו קצרים, ולעיתים נדרשה יותר משנה כדי לסיים אחד. לא חסרו לנו אנשים או כישורים. תמיד חסר זמן, והיו יותר מדי משימות ושלבים.

אנשי הצוות יושבים סביב שולחן ארוך בישיבה. אביב 2020.
אביב 2020. ישיבה מהימים שבהם עבדנו יחד, 30 איש.

5 עושים את עבודתם של 30 — זה אפשרי כשהמטרה, המערכת והכיוון מדויקים

הזמן שלא הספיק אז גם כש-30 איש עבדו כל הלילה, מספיק היום ל5 אנשי פיתוח כדי לעשות בתוך חודשיים אפילו יותר.

הסוד אינו לסחוט אנשים. הוא מטרה מדויקת, משמעות ומערכת — כי על הבסיס הזה אנחנו משתפים פעולה עם AI. כשהמטרה מעורפלת, ה-AI מגיע במהירות למקום הלא נכון. מחקרים מראים שהסיבה הראשונה לכישלון של פרויקטי AI אינה הטכנולוגיה, אלא ההגדרה של ״איזו בעיה פותרים״.

למען האמת, זה גם לא רעיון חדש. הקלאסיקה של הנדסת התוכנה, The Mythical Man-Month, כבר אמרה לפני חצי מאה ש״הוספת אנשים לפרויקט שנמצא באיחור רק מאחרת אותו עוד יותר״. בין 5 אנשים יש 10 ערוצי תקשורת, אבל בין 30 יש 435. רק דבר אחד השתנה — עכשיו יש לצד אותם 5 שותף שאינו מתעייף.

לא מפני שמשהו היה חסר ב-30 האנשים של אז. כל מה שהם נתנו הוא הבסיס שלנו היום. הזמן שתמיד היה חסר התמלא סוף־סוף.

עברנו לטרמינל — כל הצוות עובד על השרתים

בהתחלה רק הכנסנו כלי אחד. היום כל אנשי הצוות משתפים פעולה דרך הטרמינל ו-5 שרתים. אנשי צוות מ-6 מדינות מתחברים לאותו שרת ועובדים עם AI, כל אחד מהמסך שלו.

כשעולה רעיון, אנחנו מקליטים אותו בקול, משתפים עם הצוות ומנתחים אותו לעומק בעזרת AI. אחר כך אנחנו שוב קובעים יחד את הכיוון, מגדירים את השיפורים ואת הערך, ונפגשים שוב בטרמינל.

אנחנו מתכננים בפירוט רב יותר יחד עם AI, מממשים ובונים במהירות אב־טיפוס לבדיקה. במקום לשאול אם זה אפשרי, אנחנו פשוט בונים מיד ובודקים.

באותו יום אנחנו מעלים לשרת הבדיקות, בוחנים מיד את תגובת השוק באמצעות Canary, מתקנים ומתכננים מחדש. השאלה ״אפשר לפתח את זה?״ כבר אינה קיימת בצוות. הגענו לעידן שבו מחשבה יכולה להפוך מיד למעשה.

בלילה, קוד ומסכי בנייה פתוחים בכל מסך בעמדת הטרמינל.
לילה בטרמינל. הבנייה והבדיקות נמשכות גם כשבני האדם ישנים.

מעצבת מעלה build של Unity. היא עורכת מחקר שוק וכותבת מסמך אסטרטגיה. מתכנן קורא קוד, ומפתחת מלטשת טקסט שיווקי. התפקידים המקצועיים לא נעלמו. התהליך כולו פשוט נפתח בפני כל אחד, על בסיס היכולת המקורית שלו.

אנשי הצוות הנוכחי מחייכים יחד במשרד.
הצוות היום. כל אחד מול המסך שלו, וכולנו עובדים יחד.

הדברים שבנינו כך כבר פעילים. Ssaktane, שמקריא מידע על תוכניות תמיכה ממשלתיות; JUMP, אפליקציית למידה ב-AR לילדים; ZEMINA, שחזרה לנייר; פלטפורמת המשחקים ללא פרסומות Quiga וניתוח האישיות Quiga128; וגם WAGZAK Play. רובם זמינים ברחבי העולם ב-51 שפות.

מה ש-AI לעולם לא יוכל לעשות — התפקיד של בני האדם דווקא התחדד

מה לבנות. למה לבנות. לאן ללכת. לגבש אסטרטגיה וכיוון, לקבל החלטות ולשאת באחריות עליהן. את זה ה-AI לא עושה בשבילנו. AI בונה היטב ובמהירות את מה שמבקשים ממנו, אבל בני האדם תמיד קובעים מה לבקש.

ויש עוד דבר אחד — לראות את מה שה-AI אינו רואה. למצוא שורה אחת שאינה במקומה בתוך תוצר עשוי היטב, ולהבחין בתוך מסך משכנע ש״זה לא אנחנו״. זרקנו יותר דברים שבנינו מאשר דברים שבנינו והוצאנו לעולם.

בפוסט הקודם כתבתי שאין קסם בלחיצת כפתור — גם אחרי שנה וחצי דעתי לא השתנתה. בסופו של דבר, הכול תלוי באכפתיות, בהתמדה ובמידת הבהירות של המטרה.

כשיש מטרה ומערכת, 5 יכולים לבצע פיתוח שבעבר דרש 30.

יעילות והתאמה — ושאלה אחת שעדיין לא מצאנו לה תשובה

לעיתים קרובות שואלים אותי: ״אז צריך פחות אנשים?״ בכנות, אותה עבודה אכן דורשת פחות ידיים. אבל זה אינו סיפור על צמצום הארגון, אלא על מציאת יעילות והתאמה.

AI לא החליף בני אדם, אלא הכפיל את היכולות הבסיסיות שלהם, וכך הגענו לשלב שבו אפשר להוציא רעיון לפועל מיד. צוות שבו כולם מתכננים, מעצבים, מפתחים ואסטרטגים — זאת CIRCUS COMPANY של היום.

הסדרה הזאת תימשך. איך מעצבת הצליחה גם לפתח ב-Unity וגם לערוך מחקר שוק, רשימת הדברים שלא הצלחנו לעשות בעזרת AI, ואיך 5 אנשים מפעילים שירות ב-51 שפות — אספר, בזה אחר זה, את הסיפורים שחווינו והוצאנו לפועל.

אבל יש עדיין שאלה אחת שלא מצאתי לה תשובה. כשכולם יכולים לעשות הכול, מה הופך צוות לצוות. אכתוב כאן גם על הדרך שבה נחפש את התשובה.

המסקנה אחרי שנה עם AI — אין קסם בלחיצת כפתור

לא היה שום קסם שמשלים הכול בלחיצה אחת על כפתור, בקליק אחד. כל דבר טוב נולד רק אחרי שעבר דרך מטרה אנושית, התמדה ובדיקה.

AI אינו מחולל נסים. אבל לצוות שמתמסר באמת הוא מחזיר את הזמן. ובזמן הזה אנחנו בונים את הדבר הבא.

בלוג