נכנסתי ליער, וטעם האוויר השתנה
Didi נכנסת לבד ליער ומתבוננת בשקט בעץ אחד גדול.
היא לומדת צעד אחר צעד איך העץ יוצר אוויר נקי, ומה מסתתר בתוך עץ כרות.
זהו יומן התצפית של Didi ביער, שמסתיים בתודה לעץ.
הרגע שבו צעדתי פנימה מכניסת היער
ברגע שצעדתי פנימה מכניסת היער, טעם האוויר השתנה לגמרי.
ריח שמעולם לא הרחתי בעיר. ריח של אדמה לחה מעורבב קלות בריח עשב טרי.
בלי משים פרשתי את שתי זרועותיי ונשמתי עמוק. קצה האף שלי התקרר, אה, איזה כיף.
היום אני לבדי. בלי חברות, באתי כדי להתבונן ביער הזה לאט לאט.
מתחת לרגליי השלכת מרשרשת. מעל ראשי האור נופל פיסות פיסות מבין העלים.
עצרתי תחת העץ הכי גדול
ואז עצרתי מול עץ אחד, הגדול ביותר.
גם כשהטיתי את ראשי עד הסוף לאחור, לא הצלחתי לראות את הראש שלו. גם אם חיבקתי את הגזע בשתי זרועותיי, זה היה רחוק מלהקיף אותו.
הנחתי את כף ידי בעדינות על הקליפה המחוספסת. גסה, קרירה ויציבה.
אילו סודות מסתתרים בתוכה? כשאני סקרנית, אני לא יכולה לעצור את עצמי, נכון?
פתחתי את "העץ באמת יקר" ב-WAGZAK JUMP והעמקתי בו. רציתי לראות את העץ מקרוב יותר.
העץ ששואף ונושף
על המסך, העץ נושם לאט.
הוא שואב את הפחמן הדו-חמצני הצף באוויר — שוּפּ — ואת הפחמן שבתוכו הוא אוגר בתוך גופו, שכבה על שכבה.
ואז הוא מוציא שוב — פוּפ — חמצן נקי.
אה, העץ הוא זה שיוצר את האוויר?!
נשמתי שוב עמוק.
אני נושמת עכשיו את החמצן שהעץ הגדול הזה שחרר ברגע זה. כל כך מדהים-מדהים.
גם השינוי בטעם האוויר בכניסה ליער קודם — כל זה היה בגלל זה.
גם השולחן שלי היה במקור עץ
מסתבר שהעץ לא נותן רק אוויר כשהוא חי.
הפכתי את המסך, והעץ הופך לשולחן, ואז לכיסא, ואפילו לסירה ולבית — תאמינו או לא.
כשאני חושבת על זה, גם השולחן שלנו בבית, גם הכיסא שאני יושבת עליו כל יום — כולם עשויים מעץ.
אני נוגעת בהם כל יום, ובחיים לא חשבתי על זה. כל אלה היו פעם עצים שגרו ביער כלשהו.
בסדר לכרות עצים?
כאן הרגשתי קצת דאגה.
אם כורתים ככה עצים בשביל לעשות רהיטים, האם היער לא יתרוקן והאוויר לא יהיה גרוע יותר?
אבל המסך הראה לי את התשובה.
גם עצים, כשהם מזדקנים מאוד, היכולת שלהם לספוג פחמן דו-חמצני ולייצר חמצן הולכת ונחלשת.
לכן עצים זקנים מאוד כורתים ומשתמשים בהם, ובמקומם שותלים מחדש עצים צעירים.
העצים הצעירים גדלים מהר ושואפים יותר פחמן דו-חמצני, וגם פולטים יותר חמצן.
זה לא טוב רק לכרות, אבל אם כורתים וגם שותלים ומטפחים שוב, היער דווקא נעשה בריא יותר.
הסוד החבוי בחתך של גזע העץ
אז לאן הולך כל הפחמן שהעץ אסף לאורך כל חייו, כשהוא נכרת?
הסתכלתי בשקט על החתך של גזע העץ במסך. טבעות שנים עגולות חרוטות בו בצפיפות.
אבל מסתבר שגם כשכורתים עץ, הפחמן השמור בתוכו נשמר כפי שהוא.
קוראים לזה — שימורי פחמן!
בדיוק כמו אוכל שנמצא בתוך שימורים, גם הפחמן נמצא בתוך העץ.
אז גם בשולחן העץ שלנו בבית, הפחמן שעץ ישן שגר פעם איפשהו אסף — עדיין שמור בתוכו בשקט גם עכשיו.
חשבתי שזה רק חתיכת עץ קשה, ובתוכה הסתתר משהו כזה.
מביטה שוב אל העץ הגדול
הסטתי את עיניי מהמסך והבטתי שוב למעלה אל העץ הגדול שלפניי.
זה אותו עץ כמו קודם, אבל עכשיו הוא נראה אחרת לגמרי.
העץ הזה, גם ברגע זה ממש, שואף בחריצות פחמן דו-חמצני ומייצר חמצן בשבילי, נכון?
ואי שם בעתיד, כשיזדקן מאוד, אולי הוא יהפוך לשולחן או לכיסא של מישהו, ושומר בתוכו היטב את הפחמן שלו.
גם בחיים, וגם אחרי שהוא נכרת — העץ ממשיך לתת לנו משהו כל הזמן.
תודה לך, עץ
הנחתי שוב את כף ידי על גזע העץ המחוספס.
ואז אמרתי בלחש, "תודה שאתה יוצר אוויר נקי. אתה באמת יקר."
בטח אין סיכוי שהעץ שמע, אבל זה לא משנה.
כשיצאתי מהיער, הסתובבתי עוד פעם אחת. העץ הגדול עמד באותו מקום, מנופף בעליו ברכות.
בפעם הבאה שאלך לפארק השכונתי, אגיע גם לעצים שם ואניח עליהם בשקט את ידי. גם אתם עסוקים בייצור חמצן, נכון? חיחי.
▶ מסך AR אמיתי של WAGZAK JUMP
פגשו בעצמכם את סודות היער שגילתה Didi, ב-AR
← החליקו הצידה
רוצים לפגוש את העץ הגדול של היער, בעצמכם?
WAGZAK JUMP — קפצו אל תוך העולם
שאלות נפוצות
ש. איך העץ יוצר אוויר נקי?
העץ סופג מהאוויר פחמן דו-חמצני, אוגר את הפחמן שבתוכו בגופו, ופולט בחזרה את החמצן לאוויר. לכן בזכות העצים אנחנו יכולים לנשום אוויר נקי. במיוחד עצים צעירים שגדלים מהר סופגים יותר פחמן דו-חמצני ויוצרים יותר חמצן.
ש. האם כריתת עצים היא תמיד דבר רע?
לא בהכרח. גם עצים, כשהם מזדקנים מאוד, היכולת שלהם לספוג פחמן דו-חמצני הולכת ופוחתת. לכן אם כורתים עצים זקנים כדי לעשות מהם רהיטים או בתים, ובמקומם שותלים ומטפחים עצים צעירים, היער יכול להפוך בריא יותר. החשוב הוא לא רק לכרות, אלא גם לשתול ולטפח יחד. את הכריתה והשתילה החוזרות הללו מכנים מחזור יערות בר-קיימא.
ש. מה הפירוש של "שימורי פחמן"?
הפחמן שהעץ סופג בעודו בחיים נאגר בתוך גופו, וגם כשכורתים את העץ הפחמן הזה נשמר כפי שהוא. בדיוק כמו שאוכל שמור בתוך שימורים. לכן גם בתוך שולחנות וכיסאות עשויים מעץ, הפחמן שאותו עץ אסף שמור בתוכם כפי שהוא. נסו לחפש בבית חפצים עשויים מעץ ולומר "גם כאן יש פחמן שמור!" — תהיה פעילות נחמדה.
בפעם הבאה אביא איתי שוב סיפור מעניין. שלכם, Didi.