Working with AI : 1. האם מותר לי להגיד תודה?

שתי חופשות לידה ושתי חזרות לעבודה

באפריל 2019, אחרי לידת הבת הבכורה וחופשת הלידה, חזרתי לעבודה.
במאי 2026, אחרי לידת הבת השנייה, גידלתי אותה שנה ושלושה חודשים בדיוק כמו בפעם הקודמת, וחזרתי שוב.

כשחזרתי למקום העבודה אחרי תקופה שבה חייתי כאילו בעולם אחר, עסוקה בטיפול בחיים חדשים —
איך השתנו הכלים והעבודה של מעצבת?

אחרי החזרה הראשונה, הכלי השתנה מאדובי איירטרייטור לסקצ׳.
כמה שנים אחר כך עברתי שוב, הפעם מסקצ׳ לפיגמה,
ואחרי החזרה השנייה — מפיגמה לטרמינל (with Claude, Codex …).

כל החוויות האלה היו מרגשות. שינוי מעבודה חוזרת שהייתה מייגעת ומשעממת.

גם היקף העבודה השתנה יחד עם זה.
אחרי החזרה הראשונה — מעיצוב ועד תכנון, ואחרי החזרה השנייה — תחום העבודה עצמו כבר לא קיים כפי שהיה.

לכולנו, שרוכבים על גלי השינוי של הזמן, AI היה משהו ״ממשי״.

גם עכשיו, בזמן שאני כותבת את זה, הלב שלי דופק מהתרגשות.
בכל התחלה של שינוי תמיד היו יחד ההתרגשות והפחד,
אבל תמיד יש הנאה בלגלוש מעליהם.

באיזה ערך וממה ניצור? זו הייתה השאלה שאיתה התלבטו כל יום אנשי CIRCUS.
הגיע זמן שבו אין עוד מכשולים מול ההתלבטות הזאת.

ככל שהזמן שאני עובדת עם AI גדל מיום ליום, אני תופסת את עצמי חושבת ככה לפעמים:

"וואו... מותר להגיד תודה ל-AI? זו בסך הכול מכונה. אבל באמת תודה, ממש סופר תודה!"

חברים שפותרים איתי דברים שנתקעתי בהם, שמים לב לדברים שהחמצתי,
ומבצעים משימות שהיו לוקחות שעות הרבה יותר מהר משדמיינתי.
גאונים-על שעוזרים להגשים דברים שרק חלמתי עליהם.

כמובן שהם לא מושלמים, ואני עדיין צריכה לתקן ולעדן איתם ביחד. ;)

היום ההתחלה והסיום של יום העבודה שלי הם פתיחה וסגירה של הטרמינל.

חברים חדשים של WAGZAK מ-CIRCUS, שנולדו מיצירה משותפת עם AI.

אני מאמינה שכשבתוך אדם קיימים בבירור הערך והפילוסופיה של העבודה שהוא עושה,
גם אם העולם ממשיך להשתנות — האדם הזה והעבודה שלו לא מתערערים.

גם הפעם זה יהיה כך.
גם אני, וגם CIRCUS!

הזמן שבו נהפוך את מה שחלמנו עליו למציאות —
שתצפו לו בלב מלא ציפייה!

To be continued ... 💛

/ by Grace